המקור העיקרי להכנסות המדינה והרשויות המקומיות הוא מיסים ותשלומים חובה אחרים של האזרחים. הם עצמם מחזירים לעסקים את רוב תשלומי החובה הכלולים במחירי מוצרי צריכה ושירותים.
הסכום הכולל של תשלומי חובה מצד אזרחים בעשור האחרונו צמח באופן משמעותית מהיר יותר מאשר הכנסותיהם. הודות לכך, בין השנים 2015 ל-2024, עם גידול של 78% בתוצר המקומי הגולמי, הכנסות מערכת התקציב של המדינה (תקציבי המדינה והרשויות המקומיות) גדלו פי שניים ויותר.
בתקופה זו, נתח הצריכה הציבורית (הוצאות התקציבים ומוסדות המדינה) עלה מ-21.9 ל-25.2%, ואילו הצריכה הפרטית (הוצאות משקי הבית) ירדה מ-53.2 ל-48.9%. בשנת 2015, על כל שקל שחולק על ידי הרשויות היו 2.4 שקלים שאזרחים הוציאו כראות עיניהם. במשך תשע שנים יחס זה ירד ל-1.9:1. לשвід (לשם השוואה): ב-2024 הוא עמד על 5:1 בארצות הברית, 2.9:1 בבריטניה וברוסיה, ו-2.4:1 בגרמניה ובסין.
עובדה נוספת: חלוקת הוצאות התקציב לעשרת התחומים העיקריים מ-2015 עד 2024 השתנתה כך שחלקם של שישה תחומים בסכום הכולל יض (ירד), ושל ארבעה – גדל.
ירדו נתחי ההוצאות על חינוך (מ-18.1 ל-14.4%), בריאות (מ-13.3 ל-11.6%), ביטחון סוציאלי, כולל הוצאות הביטוח הלאומי (מ-28.0 ל-26.5%), תרבות, ספורט, פנאי ודת (מ-3.7 ל-2.9%), הגנת הסביבה (מ-1.5 ל-1.2%), וביטחון פנים (מ-4.1 ל-3.4%). באמצע התקופה, בשנת 2020, בעיצומה של מגיפת הקורונה, הוצאות הבבריאות והביטחון הסוציאלי עלו מעט, ומגמות ירידה אחרות של נתחי התחומים היו יציבות.
גדלו נתחי ההוצאות על ביטחון (מ-15.4 ל-20.4%), מיזמים כלכליים (מ-6.8 ל-7.6%), מינהל (מ-3.7 ל-4.1%) ושירות חוב (מ-5.6 ל-7.7%). העדיפות שניתנה בשנת 2024 להוצאות הביטחון בתנאים של מלחמה שזה עתה החלה מובנת, אך יש לציין כי בשנת 2020 נתחן היה קטן ברבע מאשר ב-2015 (11.6%), בעוד שנתח המיזמים הכלכליים בחמש שנים אלו גדל פי שניים ויותר (ל-14.1%).
אילו עובדות אלו היו נודעות למספר רב של אזרחים בתחילת תקופת הדיונים על הצעות התקציב בכנסת, הם היו יכולים להביע בפני החברי כנסת והסיעות את עמדתם כלפיהם ובכך להשפיע על תוכן התקציבים שאושרו. בדיעבד, עובדות אלו מעניקות להם הזדמנות להעריך באופן אובייקטיבי יותר את עמדותיהן בפועל של המפלגות ולהשוות אותן למצעים ולהצהרות שלהן. מימוש הצעה זו לא ידרוש הוצאות תקציביות נוספות ויכול להיות מיושם על ידי משרד האוצר ללא קושי רב, אך עם תועלת רבה הן לאזרחים המעוניינים והן למפתחי התקציב עצמם, לחברי הכנסת, למפלגות ולארגונים חברתיים