1.13 טיוטה 21 באוגוסט 2026
חוק יוזמת חקיקה אזרחית
לעגן בחוק את זכותם של אזרחים להגיש הצעות חוק לכנסת באופן ישיר, וכן לדרוש ביטולו של חוק קיים — על בסיס 50,000 חתימות של בעלי זכות בחירה. הכנסת מחויבת לדון ולהצביע; ההכרעה לגופו של עניין נותרת בידי הכנסת.
✍️ מגיש: igal gutnik
📖 רקע
1.קבוצת יוזמים רושמת את הנוסח: הצעת החוק עצמה (או הדרישה לבטל חוק קיים) בצירוף הנמקה תמציתית.
2.איסוף 50,000 חתימות של בעלי זכות בחירה בתוך שישה חודשים — באמצעות הזדהות ממשלתית דיגיטלית.
3.אימות החתימות על ידי הגורם המוסמך.
4.היוזמה מועברת ישירות לכנסת — לקריאה טרומית במליאה, בעקיפת ועדת השרים לענייני חקיקה.
5.הכנסת מחויבת לקיים דיון בוועדה הרלוונטית ולהצביע לגופו של עניין בתוך שישה חודשים, ולפרסם החלטה מנומקת.
📝 נוסח ההצעה
יוזמה אזרחית לחקיקת חוק, לתיקונו או לביטולו, שנתמכה ב־50,000 חתימות של בעלי זכות בחירה שאומתו כדין, תובא לדיון ולהצבעה בכנסת בתוך שישה חודשים ממועד אימות החתימות, ואין בכך כדי לגרוע מסמכות הכנסת להכריע בה לגופה.
מענה להסתייגויות: הסף, מגבלת הזמן לאיסוף, דרישות הצורה והתוכן וכן החרגות נושאיות (תקציב, מיסים, אמנות בינלאומיות, סתירה לחוקי יסוד) מסננים הצעות בלתי רציניות. הניסיון במדינות שבהן המנגנון פועל אינו מלמד על מבול יוזמות
✅ בעד (4)
- + ערוץ קבוע להשתתפות אזרחים בין מערכות בחירות
- + נושא בעל תמיכה ציבורית מוכחת מגיע לסדר היום ללא תלות בשיוכו הקואליציוני או האופוזיציוני
- + עוקף את הפילטר המרכזי של השיטה הישראלית — ועדת השרים לענייני חקיקה
- + אופייה הייצוגי של השלטון נשמר: חובה לדון, לא חובה לאשר
⚠️ נגד (4)
- − סיכון לריבוי יוזמות ולעומס על הכנסת
- − אפשרות ליוזמות פופוליסטיות או בלתי מגובשות מבחינה משפטית
- − המנגנון עלול לשמש קבוצות מאורגנות בעלות משאבים ולא את הציבור הרחב.
- − נדרשת מערכת מנהלית לאימות חתימות
📰 עדכונים
היכן זה כבר פועל בפינלנד 50,000 חתימות מחייבות את הפרלמנט לדון בהצעת חוק אזרחית — המנגנון פועל מאז 2012. בשווייץ אותן 50,000 חתימות מאפשרות להביא חוק שהתקבל בפרלמנט להכרעה במשאל עם. מודלים דומים: פולין ואוסטריה — 100,000 חתימות, לטביה — 10,000, האיחוד האירופי — מיליון.
✍️ igal gutnik 🗓 21 באוגוסט 2026