שם החוק: חוק לרפורמה במודל “ייצוג הולם” (ייצוג הולם) במערכת המל״ג: מעבר מגישה דמוגרפית לגישה מבוססת מסלול (service-based) ומבוססת גיאוגרפיה (geography-based) בתחום התמיכה בהשכלה הגבוהה.
הגדרת החוק: המל״ג (המועצה להשכלה גבוהה) ומדינת ישראל מממנים תוכניות להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה.
התמיכה מיועדת לקבוצות שבאופן סטטיסטי שיעור השתתפותן באקדמיה נמוך יותר:
*.אזרחים ערבים
*.חרדים
*.אזורי פריפריה
*.עולים חדשים
כלים מרכזיים:
*.תוכניות מכינה (מכינות)
*.מלגות
*.ליווי אקדמי
*.תמרוץ תקציבי למוסדות אקדמיים
לוגיקת המערכת: לחזק באמצעות תמיכה כלכלית שכבות אוכלוסייה חלשות יותר בהשוואה לשכבות אוכלוסייה מבוססות יותר.
למה לשנות:
*.תנאי פתיחה שונים בין קבוצות שונות באוכלוסייה:
*.אזרחים יהודים עוברים לרוב שירות צבאי חובה
*.האזרחים הערבים אינם משרתים בצבא (או במסגרות חלופיות)
מערכת התמיכה בהשכלה הגבוהה לא לוקחת בחשבון:
*.תרומה למדינה דרך שירות
*.הבדלים אזוריים
*.הבדלים במסלולים חינוכיים (בישראל / בחו״ל)
קריטריונים מרכזיים לתמיכה:
*.שירות צבאי או שירות לאומי חלופי
*.שירות אזרחי / התנדבות למדינה
*.הכנה אקדמית וטרקטוריה חינוכית
*.עיקרון פריפריה
איך זה יכול להיראות בפועל:
*.הרחבת הטבות ותוכניות תקציביות עבור:
1.חיילים משוחררים
2.משתתפי שירות לאומי חלופי
3.תושבי פריפריה
קישור המלגות של המל״ג ל:
1.שירות למדינה
2.השתתפות בתוכניות לאומיות
אחידות בקריטריונים לקבלה:
1.דרישות אקדמיות אחידות לכלל האוכלוסייה
2.מנגנוני פיצוי דיפרנציאליים בהתאם לטרקטוריה
- + מעודד השתתפות בשירות המדינה (צבא / שירות חלופי)
- + מפחית את הדגש על השתייכות אתנית
- + מחזק את עקרון “התרומה לחברה”
- + עשוי להפחית מתחים פוליטיים סביב מכסות וייצוג
- − סיכון לפגיעה בשוויון ההזדמנויות עבור קבוצות שאינן משרתות בשירות צבאי
- − אפשרות להחרפת אי־השוויון החברתי
- − סיבוך מערכת הקריטריונים (יותר בירוקרטיה)
- − מחלוקת סביב קישור בין השכלה לבין שירות צבאי