הטקסט ארוך, אבל תקראו עד הסוף. זה לא רק עליהם, זה עלינו. יום אחד אנחנו נהיה במקומם, ויתייחסו אלינו בדיוק כמו שאנחנו מרשים היום שיתייחסו אליהם.

תחילת המכתב של אלכסנדר ברמן, "חזית הכבוד":

ב־14 באוקטובר נפגש שגריר גרמניה החדש בישראל, אלכסנדר גרף למבסדורף, עם הנהלת מרכז הארגונים של ניצולי השואה. בראש המרכז עומדת חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל. תנועת "חזית הכבוד" חברה במרכז כחברה קיבוצית.

בשם התנועה הודו אלכסנדר ברמן, אברום שרנופולסקי ורומן סוקולוב לממשלת גרמניה. כבר כמה שנים היא מסייעת לעשרות אלפי פליטי שואה מברית המועצות לשעבר. בכל שנה הם מקבלים מענק כספי: ב־2026 מדובר ב־1,350 יורו. בנוסף, גרמניה מממנת 9 שעות סיעוד נוספות בבית למי שזקוק להן. 73% מפליטי השואה מברית המועצות חיים מתחת לקו העוני, ולכן הסיוע הזה חשוב להם מאוד.

"חזית הכבוד" פועלת בכנסת ובממשלה למען 40 אלף פליטי שואה מברית המועצות לשעבר. נציגי התנועה מסרו לשגריר מכתב. בו הזכירו שב־2009 הוציאה התנועה את הספר הראשון של זיכרונות פליטי שואה שהיו ילדים בשנים 1941 עד 1945. מאז יצאו 8 כרכים, כולל תרגומים לגרמנית, אנגלית, עברית ופינית. הספרים האלה סיפרו על הניסיונות הקשים שעברו 2.5 מיליון יהודים שניצלו מהנאצים בזכות הפינוי לעורף ברית המועצות. ילדים רבים ספגו אז טראומה נפשית קשה, שמלווה אותם כל החיים.

בזכות פעילות התנועה, ב־2014 הכירו הממשלה והכנסת ב־80,000 פליטים כנפגעי שואה. רובם יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו לישראל אחרי 1 באוקטובר 1953. הם קיבלו מעמד של ניצולי שואה. עם זאת, הם לא קיבלו מעמד של נכי רדיפות הנאצים. המעמד הזה ניתן לפליטים מפולין, רומניה ומדינות אחרות באירופה שעלו לישראל לפני 1 באוקטובר 1953.

בכנסת ה־26 תפעל "חזית הכבוד" לקידום הצעת החוק של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. ההצעה נועדה להשוות את זכויות פליטי השואה שעלו לישראל אחרי 1 באוקטובר 1953, רובם מברית המועצות, לזכויות הפליטים מאירופה שעלו קודם.

לשגריר נמסרו 3 כרכים של זיכרונות פליטי שואה בגרמנית, עברית ורוסית. התנועה הוציאה אותם יחד עם איגוד המדענים העולים בישראל בשנים 2009 עד 2021. איחלו לשגריר הצלחה בתפקידו האחראי.

אלכסנדר ברמן, נשיא תנועת "חזית הכבוד"

סוף המכתב.

* * *

תוספת ממצפן אזרחי

אלכסנדר ברמן, נשיא תנועת "חזית הכבוד", ביקש מאיתנו לעזור לקבל תשובות מהמפלגות. שלחנו לכל המפלגות שמתמודדות בבחירות מכתבים עם שאלות על הבעיות של ניצולי השואה הקשישים. יחד איתם שלחנו גם שאלות שמעסיקות אזרחים אחרים.

ענו לנו:

1. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן

2. ביחד של יאיר לפיד ונפתלי בנט

3. הדמוקרטים של יאיר גולן

4. ישר! של גדי איזנקוט

5. כחול לבן של בני גנץ

כל התשובות מפורסמות באתר של מצפן אזרחי www.amechad.info.

אנחנו מקווים שגם שאר המפלגות, לא משנה איזה מגזר הן מייצגות, יעזרו לניצולי השואה. זו החובה שלנו.

לא משנה מאיפה עליתם: כל אחד יכול לעזור. צריך לעשות שני צעדים.

צעד ראשון: חתמו על העצומה של ניצולי השואה. זה לוקח שנייה. הקישור בסוף הפוסט.

צעד שני: לכו להצביע ב־27 באוקטובר. העצומה חשובה, אבל חתימה אחת לא מספיקה כדי לגרום לפוליטיקאים לטפל בבעיות של ניצולי השואה. החתימה מראה מה אנחנו רוצים, וההצבעה נותנת לנו את הזכות לדרוש קיום הבטחות. קול אחד אפשר להתעלם ממנו. מעשרות אלפי קולות אי אפשר.

זו החובה שלנו כלפיהם, כדי שנוכל להסתכל להם בעיניים.

אחרי הבחירות נשאל את חברי הכנסת שייבחרו מתי ישתפרו תנאי החיים של ניצולי השואה.

עוד יש זמן לחתום על הדרישה של ניצולי השואה. פשוט תחשבו על המספר 73%.

המכתב והעצומה של ניצולי השואה:

https://www.amechad.info/knesset?inquiryLang=he#inquiry-ta95b8hurog5x8v0efgcewt0/

ד"ר גוטניק, מצפן אזרחי

בתמונות: אלכסנדר ברמן ואברום שרנופולסקי מוסרים לשגריר גרמניה בישראל, אלכסנדר גרף למבסדורף, שלושה כרכים של זיכרונות פליטי שואה יוצאי ברית המועצות לשעבר; קולט אביטל, השגריר אלכסנדר גרף למבסדורף, מתורגמן ואבי רוזנטל, מנכ"ל מרכז הארגונים של ניצולי השואה.