תיקון חוק הדרכונים (1952)
קיום שני מסמכי נסיעה שונים המאפשרים מעבר גבול (דרכון ישראלי ותעודת מעבר):
תעודת מעבר (לסה פסה) לא קיים במדינות אחרות: יוצר בלבול בגורמים בחו”ל, לא מוכר לפקידים בגבול
יוצר אפליה בכך שמייצר סוגים שונים של אזרחים ומגביל את חופש תנועתם
לתת דרכונים לכל אזרח ישראל ללא יוצא מן הכלל, בצורה אחידה ע”י התיקון לחוק הדרכונים.
- + בעד שינוי: הפסקת אפליה של עולים חדשים, מתן חופש התנועה, שמירה על קשר טוב עם יהודי הגולה, הסרת מכשולים בירוקרטיים מפני עולים.
- − ”מתן פרס” לאנשים שעולים לישראל כדי “לא להשתקע” בישראל אלא “מגיעים לארץ כדי לקבל דרכונים בלבד”
- − ניצול לרעה של הזכות לעליה
Не все граждане равны перед Дарконом
לא כל האזרחים שווים בפני דרכון
הנפקת תעודת מעבר במקום דרכונים היה הליך רגיל בשנות ה-90, כאשר לטענת משרד הפנים נדרשה תגובה לגל של כנופיות פשע רוסיות שעלו לישראל והחלו להשתמש בדרכונים ישראליים לפעילותם – אין תימוכין לכך מלבד מקרים בודדים שאינם מצביעים על תופעה רווחת.
ב-06.2017 תוקן חוק הדרכונים שהסיר את דרישת ההשתקעות כתנאי לקבלת דרכון ישראלי לעולים חדשים (מפלגה ישראל ביתנו)
12.2020 נעשה תיקון עוקף חקיקה בנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה בידי שר הפנים אריה דרעי, על פיו עולה חדש קיבל דרכון ראשון לשנה אחת בלבד והחל מהשנה השניה הותנה חידוש דרכון בהשתקעותו בישראל.
07.2023 תוקן חוק הדרכונים (התיקון העשירי) על פיו עולים חדשים אינם זכאים לקבלת דרכון כמסך נסיעה ראשון (אלא לאחר שנה של השתקעות מוכחת).
