חברי הנהגה ומטה הבחירות הנכבדים של מפלגת!

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, אנו מציעים לכלול במצע הבחירות של מפלגתכם סעיף העוסק במאבק מערכתי בהונאות מרחוק ובהגנת האזרחים מפני השלכותיהן. בעיה זו נוגעת לכלל שכבות האוכלוסייה והופכת למשמעותית ומורכבת יותר ויותר ככל שמתפתחים השירותים הדיגיטליים וטכנולוגיות הבינה המלאכותית .(AI)

מדוע נדרש מענה מערכתי?

ההונאה מרחוק קיבלה ממדים של פשיעה מאורגנת חוצת גבולות. על פי נתוני ה-Global State of Scams ,2025 ב-42 מדינות שנחקרו, ההפסדים השנתיים נאמדים בכ-442 מיליארד דולר, ו-23% מהמשיבים דיווחו על הפסדים כספיים. בישראל, אומדני ההפסדים הכספיים של האוכלוסייה מהונאות מרחוק עדיין אינם מפורסמים באופן סדיר. עם זאת, מהסקרים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה כי מאז שנת 2021 נרשמה עלייה חדה בעבירות המבוצעות מרחוק. יתרה מכך, בשלוש השנים האחרונות שיעור הקורבנות עמד מדי שנה על 8%-9% מהאוכלוסייה הבוגרת (בני 20 ומעלה) במדינה, כלומר למעלה מ-500 אלף איש בשנה. נתונים אלו עולים בקנה אחד עם סקרים שנערכו בסוף שנת 2024 ביוזמת איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC-IL), לפיהם 42% מהמשתתפים במחקר דיווחו כי היו יעד להונאה מקוונת, ו-55% הביעו חשש ליפול קורבן לפשעי סייבר בשנה הקרובה. בנק ישראל מציין כי האיום פוגע בכל קטגוריות האוכלוסייה, אך מסוכן במיוחד עבור אנשים בעלי אוריינות דיגיטלית ו/או פיננסית נמוכה. קבוצות אלו מהוות חלק נכבד מאוכלוסיית המדינה.
העבריינים משתמשים לצורך ארגון המתקפות על האוכלוסייה במידע אישי גנוב, בטכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות, בבינה מלאכותית, וכן בהנדסה חברתית (שיטות יעילות של לחץ פסיכולוגי ומניפולציה). תרחישי התקיפה מותאמים למצב האקטואלי במדינה. כך, בתקופת בחירות, סיכון מיוחד נובע מהפצת חומרים מזויפים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית (Deepfake), המשתמשים בקולותיהם ובתמונותיהם של פוליטיקאים, כמו גם בסמלי המפלגות.
השלכותיהן של ההונאות מרחוק אינן מוגבלות להפסדים כספיים בלבד: הקורבנות וקרוביהם חווים לחץ נפשי כבד. תחת השפעה פסיכולוגית של הנוכלים, קורבנות רבים נגררים לפעילות בלתי חוקית מבלי להבין שהם פועלים בשירותם של פושעים. מעבר לכך, התקפות המוניות אלו פוגעות בתחושת הביטחון של הציבור הרחב ובאמונו ביכולתם של מוסדות המדינה להגן על האזרחים. לפיכך, לאור ממדיה של התופעה כיום, השלכותיה של ההונאה מרחוק הפכו שקולות להשלכות של טרור.
בנסיבות אלו, בשלה השעה לארגון עבודה מערכתית לבלימת התרחבות הבעיה ולהגנה אפקטיבית על האוכלוסייה מפני פשיעה מרחוק.

כיוונים אפשריים ליישום במצע הבחירות.

ממצאיו של צוות העבודה המשותף של בנק ישראל, משטרת ישראל ומשרד התקשורת, שפורסמו באפריל 2026, מדגישים את הצורך בהקמת מטה לאומי מאוחד, אשר יגבש את האסטרטגיה למאבק בהונאות מרחוק וילווה את יישומה.
בתוך הפתרונות המעשיים ניתן להציע הקמת ועדה מיוחדת בכנסת או מנגנון פרלמנטרי קבוע אחר לניהול ובקרה. תפקידיו יהיו ארגון הגיבוש והיישום של האסטרטגיה הלאומית למאבק בהונאות מרחוק, ליווי חקיקתי של פעילות זו, תיאום בין-משרדי, והערכה ופרסום שוטפים של תוצאות הפעילות לציבור הרחב. לטובת העניין, מן הראוי לשתף את מערך הסייבר הלאומי, משטרת ישראל, בנק ישראל, משרד התקשורת, משרדי ממשלה רלוונטיים אחרים, בנקים, מפעילת תקשורת, פלטפורמות דיגיטליות, ארגונים חברתיים ונציגים מקהילת המומחים.
במסגרת עבודה זו, אנו מציעים לבחון בין היתר שלושה כיוונים משולבים:

1. חקיקה, פיקוח ופומביות: הערכת האפקטיביות של חקיקת הגנת הפרטיות המעודכנת; פיתוח מנגנונים לאיתור וחסימה של זיוף מספרי טלפון (Spoofing), אתרי פישינג, מסרוני הונאה ופרסומות כוזבות; ובמידת הצורך — סגירת לקונות משפטיות שיתגלו. כמו כן, איסוף ופרסום מידע מדי רבעון אודות מספר הקורבנות וההפסדים הכספיים של האוכלוסייה כתוצאה מעבירות המבוצעות מרחוק.
2. עידוד חדשנות: מתן תמריצים לבנקים ולספקי שירותי מידע ותקשורת לפתח מערכות Anti-fraud למניעת הונאות,ליצור מוצרי אבטחה ושירותים ייעודיים לציבור, בדגש על הקבוצות הפגיעות ביותר. תמיכה בפיתוח והטמעה של טכנולוגיות ישראליות מתקדמות לזיהוי ולחסימה של מתקפות הונאה.
3. סיוע לאזרחים:
   3.1 פיתוח מערך הסברה רב-לשוני לציבור אודות הסכנות הטמונות בהונאות מרחוק.
   3.2 יידוע הציבור בדבר צעדי מניעה שעל האזרחים לנקוט לשם הגנתם.
   3.3 ארגון סיוע לשכבות הציבור החלשות ביישום צעדים אלו, לצד מתן תמיכה נפשית וחברתית לנפגעים.
   יוזמה זו הינה מובנת לבוחרים, בעלת זיקה חברתית מובהקת ומסוגלת לחזק את אמון האזרחים במדינה. היא אף מאפשרת לאחד את מאמצי מפלגות שונות סביב בעיה מעשית שאינה תלויה בגבולות אידאולוגיים.
   אנו נשמח להציג מקורות מידע וחומרים נוספים להמחשת היקף הבעיה ולהעניק תמיכה מקצועית של מומחים בהצלחת היוזמה של התמודדות עם האתגר הנ"ל של הונאות מרחוק.

בכבוד רב,
-אלכס קגלסקי, קצין משטרת ישראל בדימוס, יו"ר הפדרציה הארצית של עולים.
-ד"ר ולדיסלב קונטורוביץ', רחובות, ראש תחום ההגנה מפני הונאות מרחוק בפדרציה הארצית של עולים, לשעבר המשנה הראשון לנגיד הבנק המרכזי של רוסיה (2011–2013).
-ד"ר פיוטר שלישץ', נתניה, לשעבר ראש קבוצת חברי הפרלמנט של הדומה הממלכתית של רוסיה לקשרים עם כנסת ישראל (1996–2007).
-ד"ר יגאל גוטניק, מנכ"ל עמותת "מצפן אזרחי"

מקורות סימוכין:

1. Global Anti-Scam Alliance, Policy Agenda 2026
2. איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC-IL): נתונים שהוצגו בדיוני הכנסת.
3. בנק ישראל: סקירת הצעדים והצורך במתאם לאומי, 7 במאי 2025.
4. בנק ישראל, המשטרה ומשרד התקשורת: סיכום צוות עבודה בין-מגזרי, 15 באפריל 2026.
5. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס): סקר ביטחון אישי, קישור:
   cbs.gov.il