מדד החינוך – בחירות 2026

לפני שאנחנו מצביעים – אנחנו שואלים.

אנחנו רגילים לשמוע לפני בחירות הרבה מאוד על ביטחון, כלכלה, יוקר המחיה ופוליטיקה.

אבל יש עוד שאלה אחת שחייבת להיות במרכז מערכת הבחירות:

מה יהיה עתידה של מערכת החינוך בישראל?

מה יהיה מעמדו של המורה?

כמה ירוויח מורה מתחיל?

מי יהיו האנשים שישראל תצליח למשוך למקצוע ההוראה?

כיצד נשפר את הישגי תלמידי ישראל במתמטיקה, מדעים, עברית ואנגלית?

כיצד נצמצם את הפערים בין תלמידים?

כמה מהזמן של המורה ימשיך להתבזבז על בירוקרטיה במקום על הוראה?

האם מנהלי בתי הספר יקבלו יותר סמכות ואחריות?

כיצד יחולקו תקציבי החינוך?

והאם מדינת ישראל תדרוש לימודי ליבה כתנאי לקבלת תקצוב ציבורי?

לכן אנחנו פונים למפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת באותו שאלון ובאותן שאלות.

לא ביקשנו סיסמאות. ביקשנו התחייבויות.

בכל נושא ביקשנו מהמפלגות להשיב:

כן או לא.
מה בדיוק תעשו?
כמה כסף תשקיעו?
מתי תעשו זאת?
וכיצד הציבור יוכל לבדוק אם ההבטחה קוימה?

את התשובות נציג זו לצד זו, ללא המלצה למי להצביע וללא דירוג פוליטי.

מפלגה שלא תשיב – גם עובדה זו תצוין.

מפלגה שתשיב באופן כללי ללא התחייבות – תשובתה תוצג כפי שנמסרה.

ומפלגה שתציג יעד, תקציב ולוח זמנים – הציבור יוכל לקרוא ולהחליט בעצמו.

כי מערכת החינוך אינה שייכת לימין או לשמאל.

היא שייכת לילדים שלנו.

ומדינה שרוצה עתיד של מדע, טכנולוגיה, כלכלה חזקה, חברה משכילה וביטחון – חייבת להתחיל בכיתה.

בחירות 2026 – הגיע הזמן לדבר גם על חינוך.