מצפן אזרחי

יהודים ירו ביהודים

היום זה אושר: אלטלנה אותרה.

האונייה מונחת על קרקעית הים, ממערב לחופי הארץ, בעומק של יותר מ־500 מטר. שלמה. 78 שנה אחרי.

אותה אונייה שהביאה ב־1948 נשק לאצ"ל – אחד הארגונים המחתרתיים היהודיים שנלחמו להקמת מדינת ישראל.

הסיפור של האונייה הזאת עדיין כואב.

בין ממשלת בן־גוריון לאצ"ל פרץ סכסוך על הנשק. המשא ומתן לא הוביל לשום מקום. ואז נפתחה אש.

והדבר הכי נורא – אלה לא היו אויבים זרים.

לא האויבים שלנו. יהודים ירו ביהודים.

16 מלוחמי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל נהרגו.

מנחם בגין, שהבין שמכאן זה עלול להתגלגל למלחמת אחים אמיתית, הורה לאנשיו לא להשיב אש.

מלחמת אזרחים נמנעה.

אבל הדם כבר נשפך. והיום מצאו את אלטלנה על קרקעית הים.

נראה לי סמלי מאוד שזה קרה דווקא עכשיו.

כי כשמקשיבים לפוליטיקאים שלנו, נהיה מפחיד.

הם מדברים זה על זה יותר ויותר לא כמו על יריבים פוליטיים, אלא כמו על אויבים.

ואנחנו כבר יודעים כמה המילה הזאת מסוכנת.

לכן השאלה היום היא לא רק מי צודק – ימין או שמאל.

השאלה היא אחרת:

יהודים, איזו מדינה אנחנו רוצים לבנות?

ישראל – שבה מותר לא להסכים. שבה מותר להתווכח.

שבה אזרח יכול לשאול פוליטיקאי: "למה אתה עושה את זה? מה אתה מתכוון לעשות? איפה התוצאה?"

ולקבל תשובה. לא עלבון. לא צעקות. לא האשמה בבגידה.

תשובה……

שהפוליטיקאים יתווכחו ביניהם – במילים.

שהאזרחים ישאלו שאלות.

שהמפלגות יענו.

שנתווכח כמה שבא לנו.

אבל שמחלוקות פוליטיות ייגמרו בתשובות, לא בירי.

בשביל זה בדיוק אנחנו עושים את "מצפן אזרחי".

היכנסו לאתר, שאלו את הפוליטיקאים ותראו את התשובות שלהם.

חמש מפלגות כבר נתנו לנו את הקואורדינטות שלהן.

התחלנו לקבל מידע ודיווחים מחברי מועצות עיר, ועכשיו גם מחברי כנסת.

תראו מה הם מציעים. תשאלו. תשוו. תדרשו תשובה. תצביעו לאלה שעונים.

ואומר מיד – אנחנו ("מצפן אזרחי") לא בעד אף אחד.

לא ימין ולא שמאל. לא קואליציה ולא אופוזיציה.

אנחנו בעד האזרח האחראי.

אלטלנה כבר מונחת על קרקעית הים.

נשאיר אותה שם – כאנדרטה לְמה שלעולם אסור לנו להגיע אליו שוב.

ואנחנו נכתוב לפוליטיקאים:

נשאל שאלות. נקבל תשובות. נתווכח. ונדבר. כי במדינה נורמלית הכול צריך להיגמר בשיחה, לא בירי. יהודים לא יורים ביהודים. ד"ר גוטניק