מצפן אזרחי

המספרים שמאחוריהם מסתתר היחס לילדים

בשנים האחרונות הצטברו לא מעט נתונים שכמעט אף פעם לא נשמעים ביחד. כל מספר בפני עצמו הוא רק סטטיסטיקה. ביחד - הם מספרים סיפור של מערכת שפשוט לא מתפקדת.

עוני וילדים

כ-880,000–900,000 ילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני. זה 28% מכלל הילדים במדינה.

ישראל במקום השני ב-OECD בעוני ילדים, אחרי קוסטה ריקה בלבד.

אלימות וביטחון

מ-7 באוקטובר 2023 יש זינוק חד בפוסט-טראומה, דיכאון וחרדה.

אלימות במשפחה - לפי נתונים שפורסמו - כמעט הכפילה את עצמה.

ב-2024 נהרגו 230 אזרחים ערבים מאלימות ופשיעה. ב-2025 נרשמו בחברה הערבית 252 קורבנות רצח.

המערכת המשפטית

ההנהלה של הרשות השופטת עצמה מגדירה את העומס על השופטים כ"חסר תקדים בעולם".

בדוח הסחר בבני אדם של ארה"ב ל-2024, ישראל ב-Tier 2 - לא עומדת במלואה בסטנדרטים המינימליים.

ב-2020 ישראל הייתה במקום הראשון בעולם בצריכת אופיואידים ומשככי כאבים.

למה זה חשוב

אלה לא אחוזים על הנייר. אלה ילדים אמיתיים שהמערכת נוטשת באמצע הדרך.

זו לא תקלה. זו המערכת כמו שהיא: עמוסה, ובלי דין וחשבון אמיתי כלפי מי שהיא מכריעה את גורלו. כל עוד אין מנגנון שמחייב את המדינה לגמור את הטיפול בילד ולא להשאיר אותו על הנייר - כלום לא ישתנה מעצמו.

בגלל זה אנשים עוזבים. לא רק בגלל המלחמה או יוקר המחיה - אלא כי המערכת שאמורה להגן על החלשים ביותר, הילדים, היא זו שמשאירה אותם בלי סיוע. ועם זה אי אפשר להילחם לבד.

צריך להתאחד. השלטון דואג היטב לעצמו, ולא רואים באופק סימן לכך שחברי הכנסת יסכימו על כלום.

אנחנו לא בעד או נגד מפלגה. לא בעד או נגד ח"כ כזה או אחר כי הוא "ראוי". אנחנו בעד שלטון שאחרי הבחירות עונה לאזרחים - אחרת אין לנו מה להגיד לילדים שלנו "איזו מדינה אנחנו בונים".

ד"ר גוטניק, "מצפן אזרחי"